הכה את המומחה – ניהול קהילות למידה

בשנה האחרונה התחזקה המגמה של יצירת קהילות למידה, לחיבור בין עמיתים, להעמקה ושיתוף ידע ובעיקר ללימוד מתמשך. כל אלה מסייעים לארגונים להוביל חשיבה רעננה והשתפרות גם מרחוק.
היום אנו שמחים לארח בבלוג שלנו את מורן שר הירש – מומחית להקמה וניהול קהילות און ליין, ואנחנו אומרים זאת מניסיון של עבודה משותפת.

 

אז מורן, איך את מגדירה קהילת למידה?

קהילת למידה זה מקום שמאפשר מרחב של למידה, התקדמות בתוך העשייה המקצועית של חבריה. זה יכול להיות לדוגמא באמצעות הזדמנויות למידה, ארכיון של מידע, וכמובן שחברי קהילה חולקים מידע ומעשירים אחד את השני.
חשוב לציין שבקהילה התכנים כל הזמן צריכים להתחדש ולהתעדכן ובכך לתרום להתפתחות חברי הקהילה באותו מקצוע. המטרה היא להמשיך ולייצר מוטיבציה לחזור וללמוד וסיבה לבקר בקהילה ולתרום לה.

 

מתי בעצם תמליצי להקים קהילה?

בכל הזדמנות שחברי הקהילה יכולים לתרום מידע אחד לשני – אז כדאי לאפשר להם מרחב לעשות את זה.
לדוגמא, מהיום הראשון שמוצר עולה לאוויר או שמנהלי המוצר מרגישים שעולות המון שאלות מהשטח, בעיקר שאלות שחוזרות על עצמן וצריך לייצר מאגר מידע כדי לעזור לנתב את השאלות למקור ידע רלוונטי.
דוגמא נוספת היא שאנחנו רוצים לייצר קשרים, חיבורי עבודה בין החברים. עוד סיבה שאפשר להקים קהילה זה אם יש חידושים בתחום מבחינה לימודית, חוקית, טכנית ואנו רוצים לתווך את זה לקהילה בבת אחת ואולי אפילו לאפשר דיון סביב זה.
יש כל מיני מקרים וצריך לבחון כל מקרה לגופו.

 

אז בעצם קהילה תמיד צריכה להיות קשורה לנושא מסוים?

בדרך כלל, כן, קהילה צריכה להיות קשורה לאיזה נושא ספציפי. אנשים היום מוצפים בהמון מידע והתראות בכל הפלטפורמות האפשריות. בבוקר שפותחים את המחשב, נכנסים לפייסבוק, אינסטגרם, לינקדין, מיילים, שיחות טלפון. בתוך כל זה, אם הקהילה היא אמורפית מידי ולא קונקרטית – למה שהם יכנסו? אבל אם זה מעניין, רלוונטי אליי, ואני יודע שיש לי לאן לפנות כדי לקבל מידע, אני כן אבדוק מה קורה ומה התחדש.
הערך המוסף של הקהילה צריך להיות ברור.

 

אז בואי נדבר תכלס, מה הן עשה ואל תעשה שלך בהקמת קהילה?

עשה

1. קודם כל וחשוב מאוד! וזה הדיבר הראשון 😊 הקהילה היא לא בשבילך אלא בשביל חבריה, חשוב תמיד לזכור מה הקהילה הולכת להעניק לחבריה ואיך היא תקדם אותם. להתמקד במה אנחנו נתרום להם.
2. קהילה צריכה מנהל קהילה – בהמשך נוכל להוסיף חברים שייקחו אחריות על תחומים מסוימים אבל צריך שמישהו יפקח, ינהל וישים לב להתנהלות בקהילה.
3. יצירת מדיניות חוקים והתנהגויות להתנהלות בתוך הקהילה – אותם צריך להעביר בצורה נעימה אך אסרטיבית.
4. אסטרטגיית תוכן – כמו שכבר אמרנו, תוכן מעניין שיגרום לחברי הקהילה לחזור אליה. תוכן עם ערך מוסף. נקודת פתיחה טובה היא לייצר סוג של גאנט ותכנית לאסטרטגיית תוכן לחודשים הראשונים. אנו רוצים תוכן מוכן, אבל יכולת להתעדכן ספונטנית ובהתאם לחידושים ולעולם התוכן של הקהילה והמקצוע. תוכן יכול להתחלק לתוכן שנכתב פנימית על ידי גורם בתוך החברה/ מנהל הקהילה, תוכן שמגיע מחברי הקהילה, או תוכן שמייצרים תוך כדי אינטראקציות בקהילה (כמו שאלה ודיון).
5. ניווט והתמצאות קלה בין המידע והחברים – מאוד חשוב שכאשר חבר קהילה מחפש מידע יהיה לו נוח ופשוט להגיע למידע. זה גם יחזק את הרצון לחזור לקהילה. חשוב לסדר את התכנים בצורה היררכית נכונה ולייצר ממשק נח ונעים.
6. חברי VIP – להאיר חברי קהילה שאנו רואים שמשתתפים הרבה, עונים על שאלות ותורמים מהידע שלהם ולחשוב על דרך ״להאיר״ את הזרקור עליהם דוגמה אחת למשל היא להפכם למומחים של תתי נושאים.

 

אל תעשה

1. לא להזניח – זאת אומרת, לא להקים את הקהילה ו"לנטוש את הסירה" להמשיך תמיד לייצר תוכן מעניין, לחשוב על דרכים לשתף את חברי הקהילה. כל הזמן להיות בתנועה. הדינמיות חשובה לחזרת החברים וליצירת התחושה שהקהילה אקטיבית ומתרחשת.
2. לא להתעלם משום הודעה – גם אם היא שלילית ובמיוחד אם היא שלילית, תמיד להגיב ולענות בהתאם.
3. לא לעשות שיימינג – להגיב בפרטי, אם יש צורך להעביר מסר אישי פחות נעים, לעבור לערוץ פרטי מול אותו חבר קהילה.
4. לא להיות שיווקיים /מכירתיים מידי – מתאים לקהילות ספציפיות. לדוגמא חנות/שירות שהקימה קהילה – צריך לשים לב לדקויות מתי ואיפה משלבים את המוצרים והשירות של החנות, זה הגיוני שיהיה שיווק, אבל שלא יהיה אגרסיבי מידי.

 

אז איך בעצם מודדים הצלחה של קהילה?

בעולם הרשתות החברתיות יש מדידה כמותית ואיכותית.
במדידה הכמותית יש כמה מדדים קלאסיים: תנועה (Traffic) בקהילה –שזה בעצם משקף כמה אנשים הגיעו לקהילה, כמה חברים יש בקהילה, מהי הגדילה באחוזים או במספרים ומעורבות (Engagement).
המעורבות יכולה להתבטא בלייקים, תגובות, שיתופים, דירוגים, השתתפות של חברי הקהילה, כמה חומרי למידה מורידים, כמה שואלים שאלות וכדומה.
גם יש מדדים ייחודים לכל קהילה. לדוגמא אם זו קהילת שאלות ותשובות – נמדוד כמה שאלות שאלו, כמה שאלות נענו או לא נענו, כמה מהר שאלה נענית בממוצע.
המדידה האיכותית יותר קשה למדידה, לכן בקהילות אנו יותר רואים השפעה הוליסטית, החברה נתפסת כמומחית יותר, המוניטין עולה. באופן כללי זה לא תמיד מובהק, כי לא פשוט לאמוד את זה אבל כמובן שאי אפשר בלי ניהול מוניטין.

 

עוד טיפים שלך לסיום?

אני אישית מאוד אוהבת לדעת מי עומד מאחורי הקהילה, מאיפה הרעיון להקים קהילה, להכיר את חברי הקהילה פרסונלית, כי בסופו של דבר קהילה בהרבה מקרים הופכת למשפחה, למשהו אישי וההיכרות הזו גורמת לי להרגיש שייכות לקהילה ואפילו רצון להמשיך לתרום לה. זו האג׳נדה שלי בניהול קהילות – שקיפות, יצירת חיבור על ידי חשיפה אישית (הולמת, כמובן!) ואדיבות.

 

אז תודה רבה למורן על המידע המעניין ובעל הערך המוסף! 😊

למידע נוסף תוכלו לפנות למורן במייל – moran.hirsch@gmail.com